וזו שיצאה לדרך – בראשית 2

היום, היום ה – 11 והבלתי צפוי לשהייתי בתחנת החלל הבינלאומית, קיימתי מפגש זום-חלל-ארץ עם ילדי ישראל, שנועד להכיר להם ולו במקצת את סיפור החללית הישראלית הראשונה "בראשית". בזמן שהילדים הודרכו לבנות דגם של החללית בעזרת חומרים בסיסיים שבדרך כלל נמצאים בבית, כמו פלסטלינה וקרטון צבעוני, הם למדו על כמה רכיבים מהם בנויה חללית, ושמעו מעט על דרכה אל הירח. (הוראות לבניית החללית: https://www.rakiamission.co.il/_files/ugd/09807b_96cefa75e25d4771b7cfc62e0ff1fc89.pdf

והנה עוד על החללית הישראלית והפרטית הראשונה – לירח.

"בראשית 1", שנוצרה במטרה לנחות על הירח, נבנתה במפעל חלל בתעשייה אווירית, ביוזמת עמותתSpaceIL ובתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה.

החזון החינוכי שמאחורי משימות "בראשית" - ליצור "אפקט אפולו"[1] ישראלי חדש, ובאמצעותו לעודד את הדור הבא בישראל ובעולם לבחור במקצועות מדע, הנדסה, טכנולוגיה ומתמטיקה. וכך, לצד בניית החללית, יצרו סוכנות החלל הישראלית בשיתוף עם SpaceIL תכנית חינוכית ייחודית, "משחקי הירח", הכוללת מערכי שיעור והפעלה לבתי ספר יסודיים.

מדובר בחללית הקטנה ביותר שתוכננה לנחות על הירח גובהה כמטר וחצי בלבד וקוטרה כשני מטרים, עם מסה של 600 ק"ג.

היא שוגרה מקייפ קנוורל שבארה״ב ביום שישי, 22.2.2019, מסעה נמשך קרוב לחודשיים, וביום חמישי בערב, 11.4.2019 ניסתה לנחות בים הרוגע שבירח נחיתה רכה, אך התרסקה. למרות התרסקותה, ההישג של משימת בראשית, שכשלעצמו הוא חסר תקדים בקנה מידה עולמי, העמיד את ישראל במרחק של כפסע מארה"ב, רוסיה וסין, להנחית חללית על הירח.

בתמונה שצילמה החללית, ממרחק של 37,600 קילומטרים מכדור הארץ, ניתן לראות את הלוח עם דגל ישראל, ועליו הכיתוב: "SMALL COUNTRY, BIG DREAMS" (מדינה קטנה, חלומות גדולים.)

צילום מהחלל : בראשית

החללית שוגרה לירח, הנמצא במרחק של כ - 384,000 ק"מ מכדור הארץ, על גבי המשגר המסחרי הענק ששיגר גם את הדרגון שלנו - טיל פלקון 9 של חברת SPACEX. היא נותקה מהמשגר במרחק 60 אלף קילומטר, ופתחה בהקפת כדור הארץ במסלולים אליפטיים הולכים וגדלים עד לנקודה קרובה לירח, אז החלה לנוע סביבו כדי להניח לכוח הכבידה של הירח ללכוד אותה. במסעה בן החודשיים עברה 6.5 מיליון ק"מ.

החללית נבנתה ותוכנתה לבצע את כל פעולותיה בצורה אוטונומית. המפעילים בחדר הבקרה שידרו לחללית נתונים ופרמטרים, ששולבו בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. הפיקוד על החללית נעשה מכדור הארץ מחדר הבקרה שנמצא במפעל חלל של התעשייה האווירית ביהוד. לאורך כל המשימה העבירה החללית מידע, נתונים ותמונות לחדר הבקרה.

יומיים לאחר התרסקותה, הכריז מוריס קאהן, נשיא SpaceIL, על ניסיון נוסף: בראשית 2.

פיתוחה של בראשית 2 , ע״י עמותת SpaceIL, יצא לדרך בדצמבר 2020. משימתה, המעלה משמעותית את סף הקושי, נבנתה לאחר תחקור ולמידה מעמיקים של פרויקט בראשית1 על כלל רבדיו.

החללית תהיה מורכבת ממערך של 3 חלליות: חללית מקפת (אורביט) שתקיף את הירח מספר שנים ותשמש לביצוע ניסויים מדעיים ועשיה חינוכית מול בני נוער בישראל וברחבי העולם. שתי חלליות שיבצעו נחיתות בשני אתרים שונים על הירח, האחת על הצד המואר והמוכר והאחרת, המאתגרת יותר, על צדו הנסתר. נכון להיום סין היא המדינה היחידה שהצליחה להנחית חללית על צדו הנסתר של הירח.

פרויקט בראשית 2 הינו משימה רב-לאומית בחלל, שיאפשר למדינות נוספות גישה לחלל העמוק. הפרויקט, המשלב ניסויים מדעיים מגוונים שערכם נדיר, מהווה הזדמנות היסטורית לפריצת דרך טכנולוגית, מדעית וחינוכית בדגש על הדור הצעיר של המדענים, המהנדסים והחולמים הבאים.

מסעה של "בראשית" לירח הוא דוגמא מצוינת לפרויקט שהחל ביוזמה פרטית של עמותת SpaceIL, והפך לפרויקט לאומי, שכל אזרחי ישראל נסחפו אחריו וראו עצמם שותפים לו.

אני מאמין שילדי ישראל, שהיו שותפים היום בבניית דגם של "בראשית" מפלסטלינה וקרטונים ודבק, יהיו בין המובילים במעקב אחר בראשית2 במסעה המורכב לירח.

בינתיים, עדיין מתחנת החלל הבינלאומית,

שלכם, איתן

[1]אפקט אפולו - אפולו 11 הייתה טיסת חלל שהשיגה את הלא יאומן: הנחיתה לראשונה בני אדם על הירח. ב 16.7.1969, טבע מפקד המשימה ניל ארמסטרונג את המלים "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות". אתו פסעו על הירח הטייס באז אולדרין והאסטרונאוט מייקל קולינס. אפקט אפולו הוא ההשפעה של נחיתת אפולו בירח על הדור הצעיר - אלה קבלו מהנחיתה על הירח השראה והחלו לגלות עניין רב יותר בתחומי המדע, הפיזיקה, הטכנולוגיה וההנדסה.