The Harvesters 1565 - Pieter Bruegel the elder - הקוצרים" | אמן - פיטר ברוגל"

מספרים חשובים:

אי שם מעבר לקשת: מעל לראשינו, בגובה שנע בין 278-460 ק"מ, משייטת לה תחנת החלל הבינלאומית, שהיא העצם המלאכותי מעשה ידי אדם, הגדול ביותר הנמצא בשמים. בלילות בהירים אפשר לראות אותה בעין ללא משקפת. עבור המתבונן התמים היא עשויה להיראות כמו עוד כוכב. נקודת אור קטנה שנעה בשמיים. הנקודה הקטנה הזו תהיה ביתי למשך עשרת הימים בהם אשהה בחלל במשימת "רקיע".

ראשית ההיסטוריה של כלל 12 תחנות החלל, בשנת 1971, כאשר במסגרת המרוץ לחלל שגרו המעצמות – רוסיה (אז ברית המועצות), ארה"ב וסין, תחנות נפרדות. בשונה מהן, תחנת החלל הבינלאומית, (ISS -International Space Station) מיוחדת בהיותה סמל לחיבור חוצה יבשות, תרבויות ומדינות, פרי שיתוף הפעולה של נאס"א האמריקאית, רוסקומוס הרוסית כמו גם סוכנויות החלל של יפן, קנדה והאיחוד האירופי (בסה"כ שותפות בתחנה 15 מדינות!)

השתלשלות העניינים: החלק הראשון של התחנה שוגר לחלל בנובמבר 1998 על ידי הרוסים, ובשנתיים שלאחר מכן חוברו חלקים נוספים שאפשרו לאייש אותה כבר ב - 31 לאוקטובר 2000. מאז ועד עצם היום הזה, למעלה מ 20 שנה, מאוישת התחנה באופן רציף. בסך הכול ביקרו בתחנה 89 חלליות מאוישות ובהן 232 אנשי צוות ומבקרים, ועוד 103 חלליות לא מאוישות.

מבנה: מיום הקמתה נוספו לתחנה חלקי מעבדה, עמדות חיבור, תאי לחץ (שהרחיבו את אפשרויות היציאה ל'הליכות חלל'), זרועות רובוטיות, 16 פאנלים סולאריים שמספקים את תצרוכת החשמל ויחידות לוגיסטיות אחרות. כול אלו מתכנסים לאורך של 51 מטרים, רוחב - 109 מ', גובה - כ-20 מ' ומשקל של כ-420 טון.

עלות: התחנה היא אחד המיזמים הבינלאומיים הגדולים והיקרים בהיסטוריה. עלות בנייתה מוערכת ב -100 מיליארד דולר, כמחציתם במימון אמריקאי. סכום גדול מושקע בתחזוקה ובעלויות התפעול השוטפות.

תנועה: ואם מישהו לא הבין עד כה – מדובר במבנה שלא מחובר לשום דבר. התנועה המתוכננת בחוכמה יוצרת כוח צנטריפוגלי מדויק שנמצא באיזון מושלם עם כוח המשיכה של כדור הארץ, ויוצר "מסלול יציב". כך תחנת החלל הבינלאומית נמצאת במצב טיסה קבוע אלא אם כן משהו מפריע לה לתנועה וגורם להפרעה

ויציאה מאיזון. למעשה, ביממה אחת כל המבנה הזה משלים 15.7 הקפות סביב כדור הארץ, והוא עושה את זה במהירות ממוצעת של 27,743.8 קמ"ש.

תצפית: סוכנות החלל האמריקנית משדרת 24-7 את התצפית המהפנטת של כדור הארץ כפי שנשקף מבעד לעדשות המצלמה על גבי תחנת החלל. מוזמנים ומוזמנות להתחבר ולראות בקישור הבא:

רוצים לדעת במה התחנה מועילה לאנושות ומה בדיוק עושים בה כל המבקרים? – על כך בהמשך!

ישראלי ראשון בתחנה

עד היום הגיעו אליה ושהו על סיפונה כ 250 אסטרונאוטים בעיקר מ-15 המדינות ששותפות בתחנה. ישראל אינה שותפה בתחנה הבינלאומית וזו תהיה הזדמנות ראשונה לעבוד במעבדה המיוחדת הזו עבור המחקר והתעשיה הישראלית. אילן רמון עבד את כל ימי המשימה שלו במעבורת החלל קולומביה.

אני מאמין שבזכות משימת רקיע יותר ישראלים יוכלו להרחיב את פעילותם ולהשתלב בתחום העצום והמתפתח של תעשיית החלל הבינלאומית.