אחת המשימות המרתקות שביצעתי במסגרת שהייתי בתחנת החלל הבינלאומית היא ללא ספק משימת צילום הברקים. תופעת הברקים עטויה בהוד קדומים, ואכן לאורך ההיסטוריה היו חוקרים שסברו כי יש לה חלק בהיווצרות העולם.

אז מהו ברק? - תופעה אקלימית, שבמהלכה חשמל סטטי עצום שהצטבר בעננים, נפרק לעתים לאדמה ולרוב לענן אחר. כיושבי כדור הארץ אנו חווים הבזק אור עז, כמעין חץ שנורה מן השמיים, אך כיוון שהמפגש נעשה סמוך לפני הקרקע, נראה שובל האור כאילו הוא עולה מן האדמה לכיוון הענן. התהליך הזה, של שחרור אנרגיה אדירה, פולט חום רב המלבה את האוויר סביב הברק לטמפרטורה של יותר מ-27 אלף מעלות צלזיוס (גבוהה מפני השמש), וגורר התפשטות מהירה של האוויר. התפשטות האוויר היא היוצרת את קולות הרעמים הנשמעים כאילו הם רודפים אחרי הברק אך לא משיגים אותו כתוצאה מההבדל הגדול שבין מהירות האור למהירות הקול.

בעולמנו המוכר, חווית הברקים והרעמים קשורה, לשיא החורף, והיא מתחוללת ביחד עם מטחים עזים של גשם, אבל ברחבי כדור הארץ מתרחשות אלפי סופות ברקים בכל רגע נתון, בקצב ממוצע של לא פחות מכ-50 ברקים בשנייה.

וזה מחזיר אותי מההסבר הטכני לחוויה האישית שחוויתי אני וחווה כל מי שנמצא מחוץ לאטמוספרה. כפי שכבר ספרתי כאן בעבר, תחנת החלל מקיפה את כדור הארץ כ 16 פעמים ביממה, מה שהעניק לי הזדמנות לחוות מספר אינסופי של ברקים, מנקודת מבט שונה לחלוטין.

במסגרת מחקר, שמטרתו לשפר את הבנת התהליכים החשמליים באטמוספירה ומציאת הקשר בינם לבין שינויי האקלים המתרחשים בתקופה הנוכחית, ביצעתי כמה וכמה צילומים עבור ניסוי ILAN-ES , (על שמו של אילן רמון שביצע אותו במסע ממנו לא שב בשנת 2003), שעניינו בתצפיות מתחנת-החלל על סופות ברקים ועל תופעות אופטיות של שדוני ברקים ותופעות חשמל אטמוספריות נוספות בשדה המדעים הפלנטריים[1].

בהתאם להנחיות המדענים, צילמתי סופות ברקים מעל ניו קלדוניה, ליד אוסטרליה, מעל רואנדה’ מעל פפואה ניו גינאהועוד. את הניסוי, בשיתוף תחנות קרקע ברחבי העולם, מובילים פרופ' יואב יאיר, דיקן ביה"ס לקיימות באוניברסיטת רייכמן. ופרופ' קולין פרייס, ראש ביה"ס ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב.

התחזית המדויקת של המדענים, 36 שעות מראש, את המיקום והעוצמה של סופת ברקים חזקה במיוחד, אפשרה לי לכוון את המצלמות כך שקלטו את "שדון הברקים"[2] המופיע בתמונה שבעמוד זה.

המחזה שיוצרות הסופות העזות באטמוספרה מרהיב, והצפייה בו מרוממת נפש. אני חושש ששפתי דלה מכדי לתאר את המראה, כמו גם את הרגשות שהוא מעורר. אחרי הכול היותי אסטרונאוט לרגע, לא הפך אותי למשורר.

שלכם,

איתן סטיבה

[1] מדעים פלנטריים - או פלנטולוגיה הם ענף במדעי הטבע העוסק בחקר כוכבי לכת, ירחים ושביטים.

[2] שדוני הברקים - נוצרים בעקבות ברקים חזקים במיוחד שפוגעים באדמה. לעתים קוראים לסוג זה של ברקים Super-bolts או ברקי-על, חזקים פי 1,000 מהממוצע.