מחר מתחילים בידוד. 15 יום לשיגור. מרגישים כמה שזה קרוב, ומקווים שלא תהיה דחיה נוספת. אנחנו מודעים לאפשרות שגם ה-3 באפריל איננו מועד סופי, ושלשיגור יהיו עוד כמה "חלונות שיגור". מצד שני, ב – 15 לאפריל נועד שיגור לארבעה אסטרונאוטים מנאס"א, כך שההיגיון מבקש שהשיגור שלנו יצא בעתו. בכל מקרה – האימונים נמשכים במלוא העוצמה וההתרגשות בעיצומה.

כמו שספרתי בכתבה לטלוויזיה (ערוץ 12, יגאל מוסקו, 18.3.22), בכל פעם שאני לובש את חליפת האסטרונאוט ומתיישב בכיסא מספר 1 בחללית הדרגון, אני מדמיין את התחושות של ישיבה בראשו של טיל הפאלקון העצום שייקח אותנו בעוד כשבועיים אל מעבר לקו קרמן[1] אל החלל. אנחנו נהיה קשורים ומוכנים לשיגור כשעתיים לפני שתתחיל הספירה לאחור, ואז תגיע נהמה שלא תתואר, רעש שמרעיד את אַמּוֹת הַסִּפִּים, וכוחות G (תאוצת הכובד) גדולים יפעלו על הגוף בתאוצה עד ל-28 אלף קמ״ש. ואז, ברגע אחד – דממה. ואנחנו נוכל להשתחרר מהמושבים ולרחף ולהציץ בחלונות הדראגון המשוכלל... לרגע הזה אני מחכה. הגשמת החלום של הילד.

כשאנחנו נעשה את דרכנו לתחנת החלל, טיל הפאלקון יחזור לאתר הנחיתה, בדייקנות מטורפת. לקחו אותנו להאנגר הענק שבו אנשי ספייסX משפצים את הטילים אחרי שהם חוזרים. הטיל, בעיני, הוא סוג של כלי טיס משוכלל. צינור באורך 70 מטר, שמונע בכוח של תשעה מנועים ענקיים, שעוצמת כל אחד מהם שווה לשישה מטוסי 16-F במבער מלא.

את הבידוד אנחנו עושים ללא אנשי הגיבוי שלנו. לצוות שלנו יש 3 אנשי גיבוי, שעוברים אתנו את כל האימונים וההדרכות והמבחנים הקשים, כך שיהיו ערוכים למקרה שמישהו מאתנו לא יוכל לקחת חלק באירוע הענק הזה מכל סיבה שהיא.

אחת מהם, המגבה את MLA, היא האסטרונאוטית הוותיקה והמנוסה עד מאוד פגי וויטסון, שלזכותה עומדים שהות מצטברת בחלל של יותר מ-665 ימים, 10 הליכות חלל שהצטברו ל60 שעות מחוץ לתחנה, פעמיים פיקוד על תחנת החלל, וניהול משרד האסטרונאוטים בנאס"א.

השני, שמגבה את לארי, הוא ג'ון שופנר – נהג מרוצי מכוניות, חובב אקסטרים וטייס.

והשלישית, שמגבה אותי, היא בתי, ד"ר שיר סטיבה, רופאת ילדים בבית החולים שיבא ואימא לשלושה מנכדי האהובים. ואני חש גאווה רבה נוכח העובדה שעברה את כל מבחני ההתאמה הנדרשים, האימונים המפרכים וכמובן – חומר הלימוד האינסופי. הכינוי שנתנה שיר לאימונים הוא "בית ספר לגיבורי-על" – לומדים לעוף, לצאת לחלל, לשרוד...

איתן ושיר סטיבה באימונים

אין ספק שנוכחותה לצדי לאורך הדרך הארוכה והמאתגרת, מעצימה את חוויית ההכנה לשיגור. שיר הגיעה לתוכנית סקרנית ומתעניינת , וכרגע היא כבר מבינה שאם תהיה לה הזדמנות, היא גם תטוס. "את מתחילה לחסוך?" שאל אותה יגאל מוסקו, והיא ענתה, "אני מתחילה לחלום." ומהו החלום אם לא הצעד הראשון וההכרחי בדרך למימוש?

איתן ושיר - הצעד הראשון לחלל - אקסיום ספייס

בהתרגשות ובציפייה,

שלכם, איתן

[1] קו קרמן, Kármán line - לפי המדיניות הרשמית של הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה, מגדיר את הגבול בין כדור הארץ לחלל החיצון ב-100 קילומטרים בלבד מעל פני הים.