היה לי הכבוד להשתתף באירועי שבוע החלל הישראלי, שהתקיים בין התאריכים 28.1 עד 2.1, ובמיוחד בכנס החינוך לחלל ע"ש רונה רמון שהתקיים השנה בפעם ה-12.

אחד מאירועי השיא בכנס היה השיחה שקיימתי עם ג'סיקה מאיר, אסטרונאוטית ומדענית אמריקאית-יהודית מוערכת. שוחחנו על אירועים היסטוריים שהניעו את תעשיית חקר החלל ובפרט את המשימה הנוכחית, תוכנית ארטמיס; וכן על התפקיד של הבינה המלאכותית בתחום ועל חשיבות הסקרנות האנושית בחלל.

תחרות לעומת שיתוף פעולה

מבחינה היסטורית, האירועים המרכזיים שהובילו לחקר החלל היו תחרות עולמית והמלחמה הקרה. כתוצאה מכך, ממשלת ארה"ב הקדישה לא פחות מ-4% מהתקציב הלאומי שלה למשימות אפולו. לשם השוואה, כל התקציב הנוכחי של נאס"א כיום עומד על פחות מחצי אחוז מהתקציב הלאומי – פשוט משום שסדרי העדיפויות השתנו והיום חקר החלל מונע על ידי שיתוף פעולה בין ממשלות וגופים פרטיים.

לדברי ג'סיקה, שיתוף פעולה מהסוג הזה הוא המפתח הטוב ביותר לחקר החלל במאה ה-21. הגיוון של הצוותים מביא ליעילות גבוהה יותר, הצלחה רבה יותר ורמה אחרת לגמרי של יצירתיות ופתרון בעיות.

משימות ארטמיס

נאס"א עובדת בימים אלה על תוכנית ארטמיס, שתכליתה לחזור ולחקור את הירח באמצעות טכנולוגיה הרבה יותר מתקדמת מזו שהייתה למין האנושי בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת. משימת ארטמיס 1 כבר שוגרה בנובמבר 2022, משימת ארטמיס 2 מתוכננת לשיגור בספטמבר 2025, ושתי משימות נוספות מתוכננות לאחר מכן. הכשרת האסטרונאוטים לכל משימה אורכת בין שנה וחצי לשנתיים.

רובוטים ובינה מלאכותית לעומת בני האדם

כששאלתי את ג'סיקה אם היא חושבת שרובוטים ובינה מלאכותית יחליפו אסטרונאוטים אנושיים, היא ענתה שלדעתה תמיד יהיה תפקיד גם לאלה וגם לאלה. היתרונות של רובוטים הם היכולת שלהם לכסות שטחי קרקע גדולים ו"לבחון" חקר של מקומות חדשים, אך יש להם גם חיסרון בדמות היכולת שלהם להשיג רק את מה שהם תוכננו מראש לעשות.

לבני אדם, לעומת זאת, יש מוח יצירתי שיכול לגלות תגליות, להסתגל ולהגיב למצבים בלתי צפויים. כך שלמרות שלבינה המלאכותית ולמכונות יש יכולות למידה, חסרה להן רוח הסקרנות האנושית, שהיא המניע האולטימטיבי של חקר החלל ויכולה להיות רק לנו, בני האדם.

משאבי נאס"א

לנאס"א יש מגוון נפלא של משאבים לאנשי חינוך, לסטודנטים ולכל אלה שרוצים ללמוד עוד על חקר החלל. ניתן למצוא אותם בקישור הזה.